פלפל או בשמו הלועזי Capsicum Annuum, הוא צמח ממשפחת הסולניים, בדומה לעגבנייה ולחציל.
לצמח הפלפל סוגים רבים הכוללים את הפלפל המתוק (גמבה), את הפלפל החריף (צ´ילי) וגם את הפפריקה.
זהו שיח חד-שנתי מסועף, בעל פרחים לבנים, המגיע עד לגובה של כ-2 מטרים. צורת פירותיו משתנה ויכולה להיות עגולה, "רבועית" או מאורכת ולהופיע במגוון צבעים: אדום, כתום, צהוב, חום, שחור וירוק.
מקור הפלפל באמריקה המרכזית-דרומית ועם גילויו בידי קולומבוס, הופץ לשאר חלקי העולם. שמו של הפלפל נקבע נוכח טעמו של פלפל הצ´ילי החריף, שהתגלה אז לראשונה וסווג בטעות כצמח דומה לפלפל השחור (Piper Nigrum), שכבר היה מוכר בעולם, מאחר ולשניהם טעם חריף. הזנים השונים של הפלפל משמשים למאכל גם כירק טרי בסלט, גם כירק מבושל וגם כמיובש. חלק מהזנים משמשים גם כתבלין: הפפריקה והצ´ילי לסוגיו.
הכנת מחרוזת פלפלים מיובשים. קרדיט: עיריית קריית אונו.
תנאי הגידול העדיפים לפלפל הם אדמה לחה ואוורירית ומזג אוויר נוח. על ידי גידול נכון, הוא סביל למים מליחים יחסית וכך בערבה גדל גם על EC 3.5.
היקף הגידול
של סוגי הפלפל השונים בעולם הוא כ-19.3 מיליון דונם, עם יבול כולל של מעל 30 מיליון טון. סין מובילה עם גידול של יותר מחצי מהכמות, אחריה מקסיקו, טורקיה ואינדונזיה עם כ-2 מיליון טון כל אחת.
גידול הפלפל נפוץ ברחבי העולם וניתן למצוא אותו בארה"ב, באירופה, באוסטרליה, בדרום אפריקה, במרוקו וכמובן בישראל.
עיקר גידול הפלפל בישראל
הזן הנפוץ ביותר לגידול בארץ הוא פלפל אדום מתוק, כאשר הזנים המובילים משתנים בהתאם לאזורי הגידול השונים. בערבה למשל הזנים המובילים הם ה-7158 קנון וה-106. בבקעה מגדלים בעיקר גודזילה ובוטארוס ובשאר אזורי הגידול בארץ יש פירוס נרחב של זנים, כאשר זן הרלמפגו משמש בעיקר לשתילות חורפיות.
גידול הפלפל האדום המתוק והפלפל החריף נעשה כמעט רק במבנים, בהיקף של כ-16,000 דונם. רוב שטחי הגידול נמצאים בערבה, בבקעה, ובחבל הבשור, כאשר ישנם מגדלים גם בחוף הכרמל ובאזור המרכז. בסך הכל ישנם כ-150 מגדלי פלפלים בישראל.
מלבד השיווק לשוק המקומי, מיוצאים מידי שנה מישראל כ-60,000 טון פלפל, כאשר היעדים המרכזיים ליצוא הם רוסיה, ארה"ב ובפער ניכר מערב אירופה.
שלבי הגידול העיקריים
1. שלב ההכנה: יישום קומפוסט, שימוש בחיטוי כימי וסולארי להדברת מזיקים ומחלות קרקע, במידת הצורך – שטיפות להדחת מלחים.
2. שלב התבססות השתילים: התאקלמות השתילים בקרקע ופיתוח מערכת שורשים בריאה. סיפוק כלל היסודות הדרושים לשתילים, בדגש על זמינות של זרחן.
3. שלב החנטה הראשונה: החנטה יכולה לקרות גם באופן טבעי, אך נעשה שימוש נרחב בדבורי האבקה לצורך קיומה. לעיתים, בחלק מזני הפלפל, תיווצר עקה זמנית על ידי הפסקת דישון למספר ימים (לעיתים תיווצרנה עקות נוספות על ידי פתיחת רשת צל וכדומה).
4. שלב הקטיף וחנטות נוספות בהמשך הצימוח: השלב העיקרי בגידול, בו על המגדל לשמור על איזון בין הצימוח, החנטה ועומס הפרי על השיחים, בכדי למקסם את היבול האיכותי.
קטיף הפלפל בארץ מתרחש לאורך רוב השנה, כאשר הקטיף עובר בין האזורים השונים, מלבד בחודש מאי, בו נוצר ריק בשוק שמחכה להתמלא.
מרווחי שתילה: 2 שורות בערוגה, שתילים במרחק 40 ס"מ זה מזה.
השקיה: בהתאם למקדמי ההשקיה לכל אזור ולכל שלב גידול. סך ההשקיה לדונם מגיעה לכ-1300-800 קוב לדונם.
עומד שתילה: 3,300 צמחים לדונם.
יבול מקובל: פלפל מתוק – 13-8 טון לדונם, ופלפל החריף 7-5 טון לדונם.
פלפל צ´ילי. קרדיט: Jeppe Vadgaard
קווים כלליים לדישון
| שלב הגידול | ימים משתילה | הרכב דשן | חנקן רצוי בהשקיה (ppm) |
| התבססות השתילים | 30-0 | 6-6-6 | 70-50 |
| חנטה ראשונה | 45-30 | 7-1-7/7-3-7 | 50 |
| קטיף רציף או בגלים | 270-45 | 4-1-6/7-1-7 | 150-100 |
יש להתחיל בדישון הכולל את 3 היסודות העיקריים להתבססות איכותית של שתילים כמו גליל 6-6-6 או גלעד לבן 6-6-6 באזור הערבה. בשלב הבא ובכדי להמשיך ולספק לצמח חנקן ואשלגן ברמה גבוהה יחד עם שמירה על זמינות הזרחן, נבחר בהרכב המתאים לפי תוצאות בדיקות הקרקע. בשלב העיקרי של הגידול, בו הצמח מעמיס פירות והחקלאי שואף לקבל פירות איכותיים וגדולים ככל הניתן, מומלץ להעלות את יחס האשלגן בדישון, בהתאם לבדיקות קרקע מקדימות וגם לעומס הפרי. מוצרי דשן מומלצים לשלב זה הם גליל 4-1-6 וגלעד לבן 5-1-8
ברזל ומיקרואלמנטים נוספים
יסודות המיקרו אומנם נצרכים בידי הצמח בכמויות קטנות יותר אך הם מהותיים לגידול באותה מידה כמו יסודות המאקרו, יסודות ה-NPK.
ההמלצה היא לשלב יסודות אלו בדשן ולהבטיח בכך אספקה רציפה לצמח. כך שלמשל בקורן
שפע 7-1-7+3, הדשן משלב בתוכו את המיקרואלמנטים ומציע הזנה אופטימלית לצמח.
אפשרות נוספת להזנה משולבת היא הוספת יסודות מיקרו בהגמעות סדירות לאורך כל עונת הגידול על-ידי שימוש במוצרים מסדרת "כנרת" כמו כנרת שפע (מיקס מיקרואלמנטים בכלאציה), כנרת ברזל (ברזל בכלאט EDDHA), וכנרת מנגן.
באזורים בהם משקים את הגידולים במים מותפלים או במי שפד"ן (המעורבבים בהם מים מותפלים), ורמות הסידן והמגנזיום בהם מועטות, חשוב לדאוג לאספקה סדירה של יסודות אלו לצמח. ניתן להיעזר במוצר כנרת מגסיד.
נקודות נוספות בהזנה
1. מיקרו-אלמנטים בפלפל ומעורבותם בנזקי חום וקור בפרי.
2. גידול מחקרי באירופוניקה לבחינת יחסי שורש – נוף – עומס פרי.
3. גידול בשורה בודדת לעומת 2 שורות.
4. בחינת ביו-סטימולנטים בפלפל להגדלת יבול ואיכות הפרי.
לסיכום
הפלפל הוא גידול חשוב הן בשוק המקומי והן כמוצר לייצוא, ולמרות קשיים שיש בשנים האחרונות בענף כנראה שהוא ימשיך להיות גידול מוביל בארץ. השילוב של הבנה זו עם מגמות ההגבלה בנושאי הדברה בייצוא ועם השימוש בדבורים להאבקה מסמן לנו צורך עולה לשפר את היסודות הגידוליים של השקיה ודישון כדי לייצר צמחים חזקים יותר וכך להפחית את הצורך בריסוסים השונים, ולמקס את היבול והרווח לדונם גידול.
מקורות
1. Agricultural Marketing Resource Center
2. University of California
3. מו"פ דרום
4. מו"פ ערבה
יאיר לאופר
אגרונום לב הנגב, פתחת ניצנה והערבה
דשן הצפון
