מנגו, Mangifera Indica, הינו גידול סובטרופי אשר מוצאו בהודו ובדרום מרכז אסיה. כיום מגדלים מנגו בכל האזורים בהם האקלים נוח לגידול כמו באפריקה, במזרח התיכון, במפרץ הפרסי, בדרום האוקיאנוס השקט, בסין, בדרום ובמרכז אמריקה, בקריביים ובארה"ב.
בישראל, היקף גידול המנגו נע בין 22,000-20,000 דונם אשר רובם (18,000 דונם) מתרכזים בגליל, סביב הכנרת ולאורך עמק בית שאן. יתר אזורי הגידול נמצאים בשרון – 300 דונם, נגב מערבי – 450 דונם ובערבה – 700 דונם. כמו כן, ניתן למצוא מטעים בודדים גם באזורים גליל מערבי ובבקעת הירדן.
חקלאי המנגו של ישראל מייצרים בשנה בין 50 ל-55 אלף טון מנגו, אשר הולך ברובו לשוק במקומי וכ-38% ממנו מיועדים ליצוא. היעדים העיקריים ליצוא הם מערב אירופה, מזרח אירופה וקנדה.
זנים מובילים בארץ לפי סדר הבשלה
זנים מבכירים – טלי, אגם.
זני אמצע עונה – שלי, טומי, עומר, קנט, מאיה, נועה.
זנים אפילים – קיט.
תמונת זני מנגו מובילים, מתוך מצגת "זני מנגו בישראל", באדיבות קליף לאב.
אתגרים בגידול מנגו בארץ
הקיץ בישראל מאופיין בתקופה ללא גשמים ועם לחות נמוכה, דבר המאפשר לחקלאי המנגו של ישראל לקבל פרי באיכות גבוהה מאד.
פנולוגיה
|
שלב גידול
|
חודש
|
| התמיינות | לאורך חודשי החורף |
| פריחה | החל מסוף פברואר* |
| חנטה | אמצע מרץ-אפריל* |
| גידול הפרי | חנטה עד קטיף |
| קטיף | יוני-אמצע ספטמבר* |
* תלוי זן.
ממשק הגידול
השקיה
900-600 קוב/דונם בעונה (תלוי בזן ובמועד הופעת הגשמים).
פריסת מערכת הטפטוף: שתי שלוחות טפטוף.
- קרקעות כבדות: כל 30 ס"מ טפטפת בספיקה
של 2.3 ל´/ש. - קרקעות קלות: כל 30 ס"מ טפטפת בספיקה של 1.6 ל´/ש.
מרווחי נטיעה
3.5-2X6-5 מ´ (תלוי בזן. קיט, פלמר, שלי וקנט מתאימים לנטייה צפופה).
מחלות נפוצות
מחלת עיוות התפרחות, קמחון בפריחה, בוטריאוספרייה, השחרה בקטריאלית.
מזיקים
זבוב הפירות הים תיכוני, תריפס הקיקיון, תריפס המנגו, תריפס קליפורני, כנימת המנגו, כנימות מגן, אקרית הפקע של המנגו, אקרית קורים המנגו, יקרונית התאנה, עלית (חיפושית).
גיזום
גיזום ראשון– מתבצע למטרת ריסון הצימוח ושמירה על נפח עץ אופטימאלי, דבר שיאפשר חדירת שמש טובה בין השורות ומרחב תפעול אפשרי. מתחילים בגיזום מיד לאחר הקטיף, גיזום טופינג ושדרה. לרוב חוזרים על פעולת הגיזום אחת לשנה.
תמונת גיזום עצי מנגו, מתוך מצגת "גיזום מנגו וליצ´י" באדיבות קליף לאב.
גיזום שני– מאופיין בפתיחת חלונות וגיזום פנימי של ענפים מרכזיים, לטובת חדירת אור אופטימלית אל פנים העץ ועידוד התמיינות לפריחה.
תמונת גיזום עצי מנגו, מתוך מצגת "גיזום מנגו וליצ´י" באדיבות קליף לאב.
דישון מנגו בישראל
קיימות מספר גישות בנושא ממשק הדישון של מנגו בתנאי ישראל. הגישה המוצגת כאן היא הגישה המקובלת על רוב מדריכי שה"מ כיום.
מנת אחזקה כללית למטע מניב:
| זן | K | P | N |
| מנגו (כללי) | 15 | 6-3 | 13-10 |
סוגי דשן מתאימים
גליל / שאן 6-1-9/6-2-9 , קורן / גלעד 4-1-6/4-2-6
*מומלץ להוסיף להרכבי הדשן תוספת מיקרואלמנטים "שפע" 3+/6+.
**להתאמת צורת הדישון האופטימלית, מומלץ לבצע בתחילת כל עונה בדיקות קרקע ומים.
חלוקת הדשן לאורך העונה
זנים צבעוניים – מתחילת ההשקיה ועד סוף חודש אפריל נשאף להגיע למאזן NPK של 2-0.2-3.
לאחר מכן, יש לשמור על 30ppm חנקן צרוף בטפטפת עד חודש יוני (הגעה לסך של 4-3 יחידות חנקן).
יש להפסיק דישון חנקני לפני הקטיף.
לקראת סוף הקטיף יש לחזור ולהשלים את מנת הדישון.
קיט – דישון רציף לאורך כל העונה בריכוז של 15ppm חנקן צרוף בטפטפת.
קנט – דישון חנקני רק אחרי קטיף.
הזנה בברזל
רוב גידול המנגו בישראל מרוכז ב"סובב כנרת", אזור עם קרקעות גירניות ובסיסיות. תנאים אלה פוגעים מאד ביכולת המנגו לקלוט ברזל באופן טבעי מן הקרקע ומצריכים מהחקלאי לתת כמויות גדולות מן המקובל בגידול זה באזורים אחרים בעולם.
10-6 ק"ג/ד´ לעונה = 14.4-8.6 ליטר כנרת ברזל.
ניתן ליישם זאת בשתי דרכים:
– הגמעה נפרדת במנות של 1.14 ליטר "כנרת ברזל" לחודש, המתפרסת על פני 5-4 השקיות. יש לחזור על הפעולה לאורך כל העונה.
– שילוב "כנרת ברזל" באופן קבוע בדשן.
שילוב חומצות הומיות ופולביות בממשק הדישון
חומצות הומיות ופולבית הינן מולקולות אורגניות טבעיות הנמצאות בקרקע (תוצר של פירוק אורגני מתקדם, כבול ופחם לבן) אשר "תפקידן" בהנגשת מינרלים לשוכני הקרקע (שורשי צמחים, חיידקים, פטריות ועוד).
בקרקעות החקלאות האינטנסיבית, נוכחות המולקולות בקרקע יורדת משמעותית עם השנים, בעיקר נוכח העדר חזרה של חומר אורגני לקרקע.
יישום של 6-3 ליטר הומיגרין ברק לדונם לעונה, מסייע מאד להעלות את ריכוז החומצות ההומיות והפולביות בקרקע ובכך משפר קליטה של יסודות הזנה (בעיקר של מיקרואלמנטים).
במסגרת תצפית שנערכה במטעי מורן/לוטם, בזן קיט, נמדדה עלייה של 11% בריכוז הכלורופיל בעלים, בחלקה שקיבלה טיפול של
3 ל´/ד´ "הומיגרין ברק"הומיגרין ברק".
הטיפול כלל שלוש הגמעות של 1 ל´/ד´ לאורך העונה, לעומת חלקת הביקורת.
תוצאות אלו מראות על שיפור בחיוניות העץ וביכולת שלו לבצע פוטוסינתזה בצורה יעילה.
לדוח התצפיות המלא >>
מגמות בענף גידול המנגו
בימים אלו, מתקיים מחקר של ד"ר אבנר זילבר בנושא – דישון חנקני במנגו מזן "קיט". המחקר בוחן את השפעותיהם של ריכוזי חנקן שונים ויחסי אמון-חנקה שונים על יבולי מנגו מזן קיט. חברת דשן הצפון עוקבת אחר המחקר ונמצאת בקשר מתמיד עם ד"ר זילבר אודות הממצאים, אשר לבטח יציגו נקודת מבט חדשה על הנושא.
מקורות
א. קורס גידול מנגו ליצ´י 2018 של משרד החקלאות, שה"מ (מדריכים: מיקי נוי וקליף להב).
ב. ירון ודניאל בנאי – משק בנאי, אלמגור.
איל קדושים
אגרונום ראשי
דשן הצפון.
