אבוקדו, או בשמו הלועזי Persea Americana, הינו גידול סובטרופי ירוק עד, ממשפחת העריים המונה כ-15 זני תרבות עיקריים.
מקור האבוקדו במרכז אמריקה, וניתן לראות בתמונה המצורפת את התפשטות הגידול ברחבי העולם.
גידולים סובטרופיים כדוגמת האבוקדו מתאימים במיוחד לאזורים לחים, שבהם הטמפרטורה איננה יורדת מתחת לנקודת הקיפאון (בה האבוקדו רגיש למדי).
לאבוקדו אין יכולת האבקה עצמית כיוון שהחלקים הזכריים והנקביים בפרחים מבשילים בזמנים שונים. משום כך, מקובל להשתמש בזנים מפרים כדוגמת האטינגר יחד עם שימוש בדבורי דבש ו/או דבורי בומבוס להאבקת הזן המופרה.
היקף גידול האבוקדו בעולם
התפשטות הגידול ברחבי העולם לאורך השנים, קרדיט:By JackintheBox – Own work, CC BY-SA 4.0.
כיום, מקסיקו הינה יצרנית האבוקדו הגדולה ביותר בעולם עם תפוקה העומדת על מעל ל-1.5 מיליון טון בשנה.
בישראל, האבוקדו נטוע בפריסה כלל ארצית, מראש הנקרה שבצפון ועד הנגב המערבי שבדרום ונמצא בעיקר באזורי החוף והשרון.
בשנת 2016 ישראל ייצרה כ-131,720 טון אבוקדו, מספר שעולה בהתמדה בהתאם לנטיעות מסיביות (כ-8,000 דונם בשנה).
מאפייני הגידול והשווקים
צריכת האבוקדו פר אדם עולה בצורה מתמדת, כאשר בשנת 2015 נצרכו כ-4.7 מיליון טון אבוקדו בעולם. לצורך השוואה, צריכת האבוקדו במדינות המקור (דרום אמריקה) מגיעה לעד כ-5 ק"ג לנפש.
שוק צפון אמריקה נתמך כמעט בבלעדיות על ידי היצרניות הדרום אמריקאיות ובראשן מקסיקו.
באירופה נצרכים כיום כ-270 אלף טון, כאשר הצריכה הממוצעת לנפש עומדת על כ-0.8 ק"ג ועולה בהתמדה.
ישראל מייצאת כ-55% מתוצרתה לשוק האירופי, שם היא מתחרה עם מדינות כמו ספרד, מרוקו וצ´ילה.
הזן המבוקש ביותר הינו אבוקדו "האס", המהווה כ-40% מהפרי המשווק מישראל. חשוב לציין כי אמנם ממוצע היבול לזן זה הינו נמוך בהשוואה לזנים אחרים כמו "אטינגר", אך עקב הביקוש הגובר, מחירו גבוה יותר.
ככלל – הזנים המחוספסים כדוגמת ההאס, מבוקשים יותר ואילו הזנים ה"ירוקים" כדוגמת האטינגר והגליל משווקים בעיקר בשוק מקומי.
פנולוגיה ומועדי קטיף לזנים מובילים בישראל
שלב פנולוגי | מועד |
התמיינות | חודשי החורף |
פריחה | סוף מרץ – תחילת אפריל |
חנטה | סוף אפריל – תחילת מאי |
גידול פרי | תלוי זן |
מועדי קטיף:
זן | מועד |
גליל | אוגוסט – ספטמבר |
אטינגר | ספטמבר – דצמבר |
פוארטה | נובמבר – פברואר |
פינקרטון | דצמבר – מרץ |
האס | נובמבר – אפריל |
ארד | דצמבר – פברואר |
ארדיט | דצמבר – פברואר |
ריד | מרץ – יולי |
אבוקדו מזן האס.
הזנה
מנת אחזקה (NPK) כללית לאבוקדו הינה 30-3-30 (יחידות לדונם) בעונת ההשקייה.
מכאן נגזרים שינויים רבים כתלות במי הרקע בהן מושקה המטע, בדיקות הקרקע והעלים.
הרכבים נפוצים בדישון המשקי: גליל 8-0-8, ירדן 6-0-6, תמיסת אמון
גופרתי חנקתי 12% (משמש בעיקר לנטיעות ועצים צעירים) ותמיסת אמון חנקתי 21%.
ישומי מיקרואלמנטים וביו סטימולנטים
בנוסף לדישון המשקי, נהוג ליישם מיקרואלמנטים כדוגמת ברזל ואבץ, חומצות הומיות ופולביות וכן ריסוסי עלווה.
מטרת ההזנה היא בראש ובראשונה להחזיר את המינרלים ה"נלקחים" מהמטע בעת הקטיף, שכן תהליכי מינלריזציה בקרקע אורכים שנים רבות ואילו עונת הגידול היא קצרה. אנו ממליצים להשתמש לא רק בדשן מסורתי רגיל (NPK) אלא גם בחומרים אורגניים המטייבים את הקרקע ומאפשרים קליטה מהירה יותר של המינרלים לצמח על-ידי השורשים.
שימוש במוצרי דשן הצפון, המותאמים במיוחד לצרכי הגידול יכולים לתרום להגדלת היבול ולטיב הפרי.
ברזל – כתלות באחוזי הגיר הפעיל ורמת pH הקרקע, מנת ברזל לעונה נעה לרוב בין 3-0.5 ק"ג ברזל לדונם (180-30 גרם ברזל בכלאציה).
אבץ – מנת בסיס של כ-50 גרם (1 ליטר כנרת אבץ).
הומיגרין ברק – תוסף הזנה המכיל חומצות הומיות ופולביות, המשפר קליטת מינרלים קיימים בקרקע, כדוגמת אשלגן, ברזל, אבץ וכו´. ניתן לשלב חומצות הומיות ופולביות גם בדשן (בוריגרין) – פעולה החוסכת לחקלאי הגמעה פרטנית.
תצפית שבחנה את יעילות השימוש בחומצות הומיות ופולביות, הקיימות במוצר הומיגרין ברק, במטעים שונים – מראה עליה ברורה בכמות הכלורופיל בעלי עץ האבוקדו. מדד המקושר באופן ישיר לבריאות
העץ. לדוח המלא
בעיות נפוצות בגידול
האבוקדו, בהיותו גידול סובטרופי, מושפע מאוד מתנאים מסוימים:
נזקי קרה/צינה – טמפ´ הנמוכות מ-3 מעלות יביאו לנזקים לפקעי האבוקדו, עד כדי "שריפת העץ" במקרים קיצוניים של קרה.
נזקי חום – בישראל, בתקופות החנטה (סוף אפריל – תחילת מאי) מגיעים לעיתים גלי חום הפוגעים בחנטים שנוצרו ומפחיתים בצורה דרמטית את היבול.
מזיקים – בוטריוספירה, אמברוזיה, עש תפוח מדומה.
גיזום
עצי האבוקדו מתפתחים במספר גלי צמיחה במהלך השנה, כתלות בזן. על כן יש לדאוג לגיזום העצים באופן תדיר, כאשר גיזום מתאים ישמור את המטע "צעיר" ויבטיח יבול גבוה ונוחות בעת הקטיף. סוגי גיזום:
1) גיזום מכני – גיזום המבוצע באופן לא סלקטיבי על-ידי מכונה. שיטה מהירה וזולה ביחס לגיזום ידני אך יכולה לפגוע בענפים מניבים ולהביא לאיבוד פריץ.
2) גיזום סלקטיבי – גיזום ידני בצמרות העצים (טופינג) וזרועות. אומנם השיטה איטית ומחייבת היעזרות בכוח אדם מיומן אך גיזום בשיטה זו יעיל יותר ומבטיח יבול גבוה ביחס לגיזום המכני.
מבט קדימה
אנו בדשן הצפון מבצעים באופן רציף תצפיות וניסויים במגוון רחב של גידולים ובתנאי שטח משתנים בישראל, על מנת לדייק את פתרונות ההזנה שלנו לכל סוגי הגידולים בצורה הטובה ביותר שניתן. אנו שואפים לייצר את ההרכבים האופטימליים לצמח, שעונים על צרכי הזנתו ובריאותו יחד עם מיגור תופעת הדישון העודף, ככל הניתן.
מקורות
1.https://www.moag.gov.il/shaham/professionalinformation/documents/
avocado_marketing_and_pricing_review_2015.pdf
2. JackintheBox – Own work, CC BY-SA 4.0
איתמר צוברי
אגרונום עמק יזרעאל וגליל מערבי
דשן הצפון